החוק שישים קץ לתופעת המאכערים בפרויקטי פינוי־בינוי
The Maker | עודד ישראלי |
הניסיון מלמד כי עירובו של מאכער בהליך פינוי-בינוי לא רק לא הביא לקידום הפרויקט, אלא השיג תוצאה הפוכה – תקיעה של המיזם לזמן רב
בזמן שבישראל שוררת במשך שנים מצוקת דיור קשה, פינוי־בינוי יכול לשמש קרש הצלה, שיצטרף לסל הפתרונות המוצע לבעיית הדיור, יוסיף אלפי יחידות דיור להיצע הדירות הקיים במרכזי הערים, יחדש שכונות ישנות המשוועות להתחדשות — וכל זאת בדרך שבה בעלי הדירות אינם נושאים בעלויות וזוכים לשדרוג משמעותי של דירתם ורכושם.
למרות כל היתרונות האלה, תחום הפינוי־בינוי סובל מחסמים רבים שאינם מאפשרים את מימוש הפוטנציאל הגלום בו, ואחד מהם הוא תופעת המאכערים. פרויקטים רבים בעלי היתכנות לפינוי־בינוי תקועים בשל תופעה זו: המאכערים פונים לבעלי הדירות ומחתימים אותם על מסמכים המעניקים להם זכות לפעול בשם הבעלים לקידום הפרויקט. ברוב המקרים, אותו מאכער דורש ואף מקבל מבעלי הדירות בלעדיות לטיפול בפרויקט, ולמעשה הופך למוציא והמביא בפרויקט. הניסיון מלמד כי עירובו של מאכער בהליך פינוי־בינוי לא רק שאינו מביא לקידום הפרויקט, אלא אף גורם לתוצאה הפוכה — תקיעה של המיזם לזמן רב.
חוק ההתחדשות העירונית, שצפוי להיות מאושר בקרוב, קובע כי תוקם רשות לאומית להתחדשות עירונית, שאמורה לנטרל את פעילותם של המאכערים, שנכנסו לתחום הפינוי־בינוי בעקבות חוסר הבנה של דיירים את זכויותיהם, חוסר שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות וחוסר ארגון.
עם חלוף הזמן אנו עדים לתופעה, שלפיה חוסר ההסדרה בתחום נוצל לרעה על ידי אותם שתדלנים, שהחתימו בעלי דירות על מתן בלעדיות להוביל את נושא הפינוי־בינוי. כשהם מצוידים בחתימות אלה, התחילו המאכערים לספסר בחתימות בין חברות קבלניות, והחברה שהציעה להם את העמלה הגבוהה ביותר היא זו שנבחרה לבצע את הפרויקט. זאת, ללא קשר ליכולות של אותה חברה, לניסיונה המוכח בתחום וליכולותיה לקדם פרויקט פינוי־בינוי, וללא יכולת של בעלי הדירות להשפיע על זהות החברה שתבצע את הפרויקט. כך הפכו למעשה בעלי הדירות לשבויים בידי אותו מאכער, שקידם את שאיפותיו הכלכליות — ולא את האינטרס של בעלי הדירות.
מכיוון שמדובר בתופעה פסולה, המעכבת את ביצוע הפרויקטים ומהווה חסם בתחום כה חשוב, החליט המחוקק להתערב ולשים סוף לתופעה. החוק, שאותו מקדמים שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, ויו”ר ועדת הרפורמות, ח”כ אלי כהן (כולנו), לא יאפשר למאכערים לכבול את ידי בעלי הדירות ולהגבילם לבלעדיות כזו או אחרת, ויאפשר לבעלי הדירות חופש לפטר את המאכער ולהתנתק ממנו ללא כל התחייבות. בהיעדר בלעדיות, לא יוכל המאכער לנצל לרעה את האמון שבעלי הדירות ייתנו בו, ולא יוכל לפעול נגד האינטרסים שלהם.
עד כה, חברות בנייה רבות נרתעו מכניסה לפרויקט שבו מעורבים מאכערים, וזאת לאור ניסיון רע, תלונות של דיירים וחוסר אפשרות למקסם את התמורה לדיירים, במצב שבו קיים גורם מתווך שמקבל תמורה עצמאית על חשבון התמורה שיכולים לקבל הדיירים. צמצום מעורבותם של המאכערים בהליך יביא בוודאות לשחרור פרויקטים רבים שהיו תקועים עד כה בשל בעיה זו.
